האם יש אפשרות להתחיל את היום בנשימה התבוננות פנימה חיבוק לאדם אהוב ולהמשיך באותו רוך ושקט אל המשימות של היום, אל ההתמודדויות עם המחסומים הפחדים וצעדים אינסופיים שיש לעשות כדי להגשים חלומות?

הרצון לשמר את המצב הנעים ולא להתמודד עם הקשה והמכאיב, וכל הזמן השאלה למה כל זה? רעיון צץ בראש שמחה בלב, אני על הגל הולכת לנצח את כל פחדיי. אחרי מספר רגעים מזהה מחשבה שמזכירה לי שזה קשה, אולי זה לא התזמון הנכון, והכסף שיש להשקיע, וכנראה זה לא ילך על ההתחלה ואולי כדאי עוד קצת להמתין… כל יום שעובר.. ואני נכנעת לקול הזה שצץ, הרגשת הכיווץ בלב מקבלת מימדי מפלצת. שואלת את עצמי “למה בכלל הרצון הזה להגשים אולי לא צריך אותו גם ככה טוב.”

בדרך שבה אני הולכת למדתי לראות שמספיק רק פעם אחת להחליט לא לזוז מילימטר מהבחירה לפעול, לראות את הקול המעכב להכיר בקיומו ולצאת, לצאת אל העולם אל העשייה. שגם אם העשייה נתקלת במחסומים אני אומרת לעצמי “אני רואה אותך מחסום אתה לא כל כך גדול כפי שאתה ניראה וגם אם כן אולי אפול מהצד השני שלך ואתרסק – אני מוכנה לקחת את הסיכון.”

מבחן החיים מראה לי שלרוב התמונות הכי גרועות שאני מציירת בראש כשאני עונה לשאלה מ”מה אני פוחדת?” אינן מתממשות, ולרוב התוצאות של המעשים מפתיעות ומרגשות. אז למה הקול הזה לא מתייאש?  זהו קול קדום ובסיסי מאוד. זוכרת שלמדתי בלימודי הפסיכולוגיה, שהאדם הוא יצור חסכן באנרגיה השואף תמיד להיות בהומאוסטזיס (איזון) גם אם הנקודה המאוזנת לא ממש טובה בעיניו או נעימה, זוהי נקודת האיזון שתמיד ישאף אליה.

מתוך הלמידה שלי לאורך הדרך אני רואה שכל פעם שאני מתמודדת עם הפחדים והעכבות, ומתמקדת בעשייה לשם עשייה ומה שיבוא יבוא, אני משנה את נקודת האיזון הזאת ומרחיבה את מנעד האפשרויות והיכולות שלי. לא נעים/לא נוח אבל זה קורה, ואז נקודת האיזון מתקבעת על מקום חדש ושוב כדי להתרחב ולהתקדם עלי לזוז, לזוז קדימה ולפגוש את הקולות שרוצים להשאיר אותי במקום.

ההתבוננות הפנימית והלמידה של הדפוסים והכוחות המניעים והמקבעים אותי, נותנים לי את האפשרות לבחור איפה אני מרפה ומאפשרת לעצמי קבלה עם מה שיש ואהבה למה שקיים בחיי, ואיפה אני מוצאת בתוכי אומץ לקפוץ לתוך התמודדות כדי להתרחב כדי לאפשר לעצמי לחיות את החיים עם משמעות, ללמוד את הידיעה שיש לי מה לתת, שיש בי אהבה ויש אינסוף אפשרויות שאפשר לקחת ולהפוך אותם לתוך היש והקיים בתוך חיי.

הלוואי ותמיד אהיה אמיצה שקטה ואוהבת.

קסניה