החלון התחלן השקט נפרץ
לתוך שקט של עוד
עומק האוקיינוס של הצלול העכור שבי שאני
שקט שם
הם מבקשים ממני להיות
וכבר טיפסתי לבית העץ הזה
ישבנו יחד בעשן סיגריות
תולעת מעשנת
מפריחה בועות על אדמתי החרוכה
יבשתי שלא ידעתי אהבה
האמנם
לילדה כן ידעתי בעצמה זו היא מהות מקודשת לי ולה
בעבר נגענו במרוץ הזה בלי פחד
הדעת הוסיפה עלינו את הערות ואת הפחד
שמא נפספס תחושות חיים יקרות פז
משהו שהכרית לחשה לי
תחת זאת אני עומדת, הלוואי זקופה
מידי מנוקדת המופשט זוחל החוצה בשיא אונו
והרציונאל עודו מתרוצץ בין תיקיות נייר חומות טיפשיות
כובד האבק ניעור ברגע רעמת סוס במרחבים
אמן נצליח שלא אפספס תחושות חיים שהן יקרות
שוב פחד מתדפק מכווץ רחם
מפוחד שלא יהיה שוב נפילה הפעם הזאת שכלל לא הווה
מפחדת מתחושת עבר של משהו שלא ידעתי בכלל לרצות מה תגידי על זה טיפשית
השגגה השררה הפתח מילוט של המטוס
גם הפעם הבאה תיהיה כל כך הרבה עבודה והתנאים עכשיו כה טובים .
בחרי בנו בלי פחד מכאב לב של חץ דוקר צורב במכאיבותו המדומיינת של צער שאולי לא חשת אפילו בעצמך
גם את תמותי יום אחד זה לא רק בשביל אנשים אחרים
גם אני אמות גם לי יהיה כואב עד בלתי נשוא
מקודם כמו כשישבת על הספסל עץ וצעקת בבית ההוא די די די
אז מה לא נוותר על החיים הם עוד מציעים הצעות ולנו יש עוד מחויבויות, לעצמנו
ודאי מה המוות הזה פה פתאום נוקש על הנוקשות הנעלבת מעצם הזכרתו,
זכרון שלי של מישהי אחרת כשהייתי ילדה גדולה ילדה ומתתי.