כל זה אנחנו / דן סלומון

חיים שלמים בתוך עיתון
וטלוויזיה בסלון
לראות כל מה שאטרקטיבי
אלימות אלטרנטיבית
המחשב הפך חבר
נוצר עולם מזן אחר
ואני אומר הלוואי
זה לא יגיע עד אליי

מחלה שאין מרפא לה
מגפה שמתפשטת
והטבע נעקר
אמא אדמה שוטטת
דם
דם ברחובות
והשנאה בהם יוקדת
ילדים נעלמים
כשמביאים להם רובים
חלומות שנגוזים
בין שברי הפגזים
עד מתי
עד מתי אני שואל
ניתן לפחד להוביל
ולכאב שוב להפיל
את היופי הנסתר
את האור שבתוכנו
אם רק נביט אל המחר
ונניח למוחנו
מלחשוב בלי הפסקה
ולאבד שליטה

כל זה אנחנו
כל זה שלנו
כל זה עכשיו
באהבה אני אומר
כל העולם מילה אחת
שתחבר
באהבה אני אומר

זה הילד החולם
שמתרגש ממנגינה
כשהיא סוחפת את אוזניו
בצלילי הנתינה
תמיד אותו אני שוכח
בין הכסף לצרכים
להישרדות אני בורח
נאחז שוב בפחדים
בטיול אחרי צבא
מחפש מזור בסם
מזיין את החיים שלי
כמו ילד מטומטם
איך אפשר עוד להמשיך
לחיות חיים של אחרים
כי בלי תואר זה מביך
להיות הבן של ההורים
לרצות את העולם
ולשכוח את עצמי
אולי כדאי שכבר אבין
שאני זה לא אני