פרפר ממריא מתוך כאבי.

קשת בענן זורחת מתוך ליבי אל השקיעה.

אין התחלה ויש סוף.

אני במערבולת. שוקע ומסתובב אל פתח ממנו יש רק לידה.

מולך אני נאבק ובך מתאהב. דו-קרב של רגש במחשבה. שלום לנצח.

זיכרון עמום של פסגות מושלגות, ורודות באור זריחת החמה.

ריח מוכר ומראה ישן העלו בי פגישה משולשת.

אני בא אלייך במחולות עם פרחים, עננים ושיר בלב.

אין אמצע לכל הדברים שאני רוצה.

מנסה להחזיק את הקצוות, אחד בכל יד, מאבד אחיזה.

שלמות היא מילה שימושית.

אצבעותיי כותבות ומוחי אוחז בהן. מי מזיז את העט?

עיט טס בשמיים לעבר האופק מעבר לפסגות עולם זר.

צורח למראה וההד חוזר בדמות הבבואה.

ריח של אורנים נישא על גבי כנפי אהובתי.

אני כאן ברחם מחכה להיוולד.

יום חדש להרגל מגונה.