האמנית עידית ניסנבאום הייתה בת 24,  כשעזבה את הארץ במטרה להגשים את חלומותיה.
היא ידעה בליבה מיד שניו יורק זה המקום שהיא רוצה לחיות בו,ללמוד בו, ולעשות את היצירה שלה.
בתחילת דרכה, עוד בארץ, נגעה בנושאים “הוליסטיים”, אני קוראת להם, חיבור בין גוף לנפש, חיבור בין שמיים לארץ.
עם הזמן התחדד עבורה המשמעות והמסר שרצתה להעביר באמצעות עבודותיה.
היא רצתה לייצר אוירה. לגרום לאנשים לחיות בו ברגע שהם עומדים מול עבודותיה, היא רצתה לעורר, לגרום לצופה להיות נוכח במלואו ברגע נתון.

ניסנבאום מספרת שבאחת מתערוכותיה בניו יורק, במסגרת לימודיה בSVA  , במפגש ביקורת עבודות, כיתתה נכנסה לחלל וראתה שאישה נרדמה בחלל, הם נזהרו לא להעיר אותה. החוויה שניסנבאום מייצרת, עוטפת את המתבונן ומכניסה אותה למצב מדיטטיבי. כל החושים מופעלים שאתה כצופה נכנס לחלל עבודותיה.
היא שמה דגש על כל פרט בעבודה, חוש הריח מופעל על ידי ריח לבנדר עדין, חאוש הראייה מתהפנט לנוכח המראות המשתנים, חוש השמיעה מתחדד וכולך נמצא בזון אחר.

אם יוצא לכם להיות בניו יורק, אנחנו ממליצים לכם לחפש אחר תערוכה שלה. לחוות את הרגע הזה ולתת לכם פשוט להיות…

“Higher Realms”
הוידאו הוא חלק מתערוכה שהוצגה בניו יורק בו ניסנבאום ערכה סאונד עם קערה טיבטית והשתקפויות שונות של מיצבים שיצרה.

באתר שלה תוכלו לקרוא עוד על עבודותיה ופעולותיה האמנותית:

http://www.iditnis.com/higher-realms-1/