תייר אחד הלך בזריחה לחוף האוקיינוס לברך את היום החדש. כשהתקרב לחוף מרחוק הבחין בנער מתכופף מרים משהו ומשליכו לים. כשהתקרב גילה שהגאות שטפה אלפי כוכבי ים אל החוף והם אינם יכולים לחזור אל הים בכוחות עצמם. התייר ראה שהנער משליך כוכבי ים חזרה לים ושאל אותו למעשיו והנער ענה: “כאשר השמש תעלה, הם ימותו ויתייבשו אילולא אשליך אותם הימה. אז אני משליך אותם חזרה.”
התייר סקר שוב את המרחב העצום של החוף שהשתרע בשני הכיוונים אל מחוץ לשדה הראיה. אינספור כוכבי ים היו מתפזרים על החוף. אמר התייר: “אינך מבין שעל החוף נמצאים הרבה יותר כוכבי ים מאשר תוכל להציל עד עלות החמה? אינך באמת מצפה לחולל שינוי כלשהו! אז מה זה משנה?”.
הנער השתהה רגע קט, אחר כך התכופף והרים עוד כוכב ים, חייך אל התייר ואמר: “אתה רואה – לכוכב הזה, זה משנה!” והשליכו אל הים רחוק ככל שניתן לו.